הכשרה משפטית

הכשרה שמטרתה להעניק ידע וכלים משפטיים לבלימת ומניעת תהליכי הדתה ברשויות המקומיות.

עו"ד יוסי חביליו, זוכה פרס אביר איכות השלטון, הרצה והנחה את המפגש- זאת הזדמנות חשובה וחד פעמית לחזק ולשכלל את המאבק שלכם בידע משפטי.

סיכום ההכשרה -

נושא המפגש האחרון היה כלים משפטיים במאבקים מוניציפליים ואירחנו את עו"ד יוסי חביליו שהאיר את עינינו בנושא.

התחלנו את המפגש בסבב הכירות, שמענו על המאבקים השונים והתמודדויות הגיעו נציגים מערד, הרצליה, מודיעין, חדרה, רמת השרון, חולון, אשדוד ומצפה רמון. במהלך סבב ההיכרות ניתן היה לזהות כי ישנם דפוסים זהים למאבקים מכל רחבי הארץ: שחיתות שלטונית ואי עמידה בנהלים ובחוקים החלים על הרשות, תת ייצוג לציבור החילוני וייצוג יתר לציבור החרדי בפוליטיקה המקומית, התחרדות שכונות, הדתה במערכות החינוך, השתלטות על מבני ציבור, היעדר תחבורה ציבורית בשבת, פעילות של גרעינים תורניים במרחב הציבורי וכן הלאה.  

אנחנו מצרפות את סיכום המפגש עם יוסי חביליו ומה שעלה ממנו. ברור כי יש המון סוגיות משפטיות בכל אחד מהמאבקים והם משתנים מרשות לרשות אך יוסי נתן כלים בסיסיים ראשוניים.

קודם כל יש לשים לב כי על פי חוק העירייה יכולה לעשות רק מה שהחוק הסמיך אותה לעשות, כלומר שכאשר העיריה עושה משהו יש לבדוק שזה בסמכותה על פי חוק.הניסיון מראה כי יש מקרים שעושים שימוש בסמכויות שיש לעירייה לצרכים פוליטיים וזה לא חוקי.

המאבקים המשפטיים צריכים לדבר בשפה המשפטית ולא הערכית, אידיאולוגית, כלומר גם אם זה לא בסדר ששכונה מתחרדת אי אפשר לבוא עם טיעון כזה לעירייה או לבית המשפט ולכן בכל מאבק צריך לחפש את הפגש בהליך שבו התקבלה ההחלטה.

היועץ המשפטי

בכל עירייה יש יועץ משפטי, חשוב שתכירו אותו וכן תיידעו אותו על הליכים לא חוקיים

מה תפקידו של היועץ המשפטי?

  1. לעזור לבעלי התפקידים בעיריות
  2. דאגה לכך שהעירייה פועלת כחוק

כאשר יש סתירה, כביכול, בין סעיף 1 לסעיף 2, סעיף 2 תמיד גובר על סעיף 1! "הלקוח של היועץ המשפטי הוא הציבור", אם ישנה פעולה לא חוקית זה תפקידו של היועץ המשפטי לטפל בזה.

לרוב היועצים המשפטיים לא ייקחו סיכונים וגם לא יילחמו על ערכים. רוב היועצים המשפטיים של הרשויות המקומיות מעדיפים להיות בסטטוס של "לא ראיתי לא שמעתי". לכן, חשוב לפנות אל היועץ המשפטי, להפעיל עליו על לחץ ולהגיד לו להתחיל לעבוד. חשוב שתגידו לו שאתם יודעים מה תפקידו.

 

כספים

כל הוצאה שהרשות מוציאה חייבת להיות במסגרת התקציב. אין חיה כזו "רזרבת ראש העיר", זה לא חוקי. כשיש רזרבות זה תמיד חייב לעבור דרך המועצה ולקבל את אישורה.

שאלות שיש לשאול על הוצאות/הקצאות של הרשות המקומית אשר מעוררות בכן חשד.

  1. האם ההוצאה/ההקצאה היא במסגרת סמכות העירייה. כלומר, האם העירייה מתערבת בנושאים/תחומים שהחוק הותיר לה לעסוק בהם. למשל, וחשוב לזכור זאת, החוק אינו מותיר לרשות לעסוק ולהתערב בענייני דת ומצפון. עם זאת החוק כן מותיר לרשויות המקומיות לעסוק ולהתערב בנושאי תרבות
  2. במידה ומדובר רק בהוצאה, האם ההוצאה היא במסגרת התקציב. יש לראות שההוצאה נעשתה במסגרת סעיף תקציב, כפי שיוסבר בהמשך.
  3. האם ההוצאה/ הקצאה נעשתה על פי הנהלים, בפרט על פי נוהל תמיכות ונוהל הקצאות.

איך עובר הכסף של התקציב

  1. גורם חיצוני- כל גורם, עמותה, ארגון, כל מי שאיננו מחלקה בעירייה -  יש להפעיל נוהל תמיכות ואם לא עבר יש כאן הפרה של החוק.
  2. גורם פנימי - פעולות של העירייה יש שני מבצעים -  
    1. עובדי עירייה
    2. קבלן עצמאי. צריך לשים לב שבמקרה זה לרוב חייבים במכרז. סעיף 196. עם זאת, ישנם תחומים בהם ישנו פטור ממכרז. יש לבדוק היטב.

נוהל תמיכות

נוהל תמיכות הותקן אחרי פרשת דרעי, אך כמובן שהרבה לא השתנה מאז.

ככל שהעירייה רוצה להעביר כספים לגורם חיצוני יש להפעיל נוהל תמיכות. גם אם העירייה רוצה להעביר כסף לקבוצת ספורט, יש להפעיל נוהל תמיכות, וכמובן שזה צריך להיות חלק ממסגרת התקציב. 

נוהל תמיכות צריך להיות מופעל גם על פעילות מתמשכת, אבל גם על פעילות לאירוע ספציפי וחד פעמי.

שימו לב שבנוהל תמיכות כתוב שהעירייה לא יכולה לתמוך בפעילות פוליטית.

שימו לב שפעמים רבות העיריות מכניסות את העברות הכספים  לעמותות דרך "אירועים עירוניים" או "אירועי תרבות".

אפשר לתת תמיכות לבתי כנסת, אבל כמובן שזה צריך לעבור נוהל תמיכות.

מה נדרש על פי נוהל תמיכות:

  1. קביעת קריטריונים מראש, כאשר רק מועצת העיר יכולה לקבוע את הקריטריונים.
  2. פרסום הקריטריונים לציבור. הפרסום צריך להיות בעיתון ובאתר העירייה.
  3. חייב להיות אישור של היועץ על הקריטריונים.
  4. חייב להיות תקציב משוריין לנושא (למשל רוצים לתמוך בחינוך/ תרבות)
  5. פרסום שמזמין את הציבור להגיש מועמדות לאותו התקציב המיועד.
  6. לעבור ועדת תמיכות, אשר צריכה לחלק את הכסף על פי אותם הקריטריונים. 

מה יכול להיחשב פגם בהליך של נוהל תמיכות?

  1. קריטריונים שתפורים רק לגוף אחד. זה פסול. כעיקרון, אסור לסמן שום מועמד מראש.
  2. קריטריונים שמונעים, בכוונת מזיד, כניסה של גופים שהעירייה אינה חפצה ביקרו. הקריטריונים חייבים להיות רחבים ומאפשרים.
  3. אי ביצוע של אחד השלבים בנוהל התמיכות, או ביצוע אחד השלבים באופן חסר 

לעירייה יש חובת מכרזים.

צריך לשים לב שפעמים רבות התאגידים העירוניים משמשים כחצר אחורית של העירייה, בה הם מאפשרים לעצמם לפעול לא על פי החוקים והנהלים. דרך התאגידים יש להם יותר עצמאות.

אפשר לשים לב לדפוס קבוע- מקימים בית ספר חרדי, הילדים מגיעים בהסעות, לאט לאט הציבור החילוני מתייאש ומוכר את הדירה.

דוגמא לנוהל תמיכות - ירושלים

נוהל הקצאות- הקצאות מקרקעין

בעיקרון זהו מכרז בלי כסף.  זאת חלוקת קרקע ללא תשלום או עבור תשלום מאוד סמלי.

מדוע הנוהל הזה כה חשוב?

  1. קרקע היא המשאב הכי יקר שיש ברשות העירייה.
  2. לרוב, כאשר העיירה העניקה קרקע היא לא תחזור. החוזה על קרקע הוא בד"כ 25 שנה, ועל מבנה קצת פחות.

כל מבנה או קרקע שרוצים להעביר לגורם שאינו עירוני, חייב לעבור תהליך של נוהל הקצאות. הנוהל חל על כל שטח, מבנה, מקלט , יביל  (ביבילים בד"כ יש לעשות קודם כל נוהל תמיכות ורק לאחר מכן נוהל הקצאות) אשר שייך לעירייה. המוסדות החרדיים, שהינם מוכרים שאינם רשמיים, חייבם לעבור נוהל הקצאות. 

מה כולל נוהל הקצאות:

  1. פרוגרמה. תכנית שמרפטת את כל המגרשים החומים (מבני ציבור) ואת הצרכים הקיימים. למשל, אם יש מחסור בגני ילדים, לא ייתכן שיקצו שטח לבית כנסת ולא לגן ילדים. לכן, הטענה הראשונה יכולה להיות שאין פרוגרמה.
  2. קריטריונים. נגיד קריטריונים לגן ילדים- גיל הילדים, שיעור הילודה וכן הלאה. או נגיד קריטריונים לבית כנסת יהיו כמות המתפללים. הקריטריונים יכללו את כל מה שקשור להיכרות עם השכונה ועם הצרכים. אם אין קריטריונים לא ניתן להקצות.
  3. פרסום. צריך לפרסם ולכתוב/להגיד באופן מפורש יש קרקע במקום הזה____ והיא מיועדת ל___. חובה לשים שלט במקום של הקרקע. יש לעשות פרסום גם בעיתונות הארצית וגם במקומית. הפרסום הוא בשני שלבים:
    1. פרסום מזמין. הצעת הקרקע לכולם, לכל הציבור. הפרסום הזה, לפעמים כבר בשלב הזה, יכול לכלול שם של עמותה.
    2. התנגדות למועמדים. העירייה מפרסמת את שמות המועמדים כאשר לציבור יש הזדמנות להתנגד למועמדים. חשוב מאוד שההתנגדות תהייה רלוונטית לקריטריונים שהעירייה פרסמה. במידה והגשתם התנגדות יש להזמין אתכם לוועדת ההקצאות.
  4. דיון בוועדת ההקצאות
  5. אישור במועצת העירייה.

דוגמא לנוהל הקצאות – ירושלים

ההמלצה שתמיד יהיה  נציג של המאבק שיעבור על מודעות של הרשות בכל הקשור להקצאות מקרקעין.

מה ניתן לעשות כנגד הליכי העירייה התחום של הקצאות מקרקעין:

  1. פנייה לעיירה
    1. פניה ישירה, באמצעות מכתב, ליועץ המשפטי של הרשות. לא להתייאש, יש כאלה שכן רואים את תפקידם כשומרי הסף.
    2. פנייה לחבר מועצה שיפעל על פי סעיף 140 א. שהוא יפנה ליועץ המשפטי ( ע"פ חוק היועץ המשפטי היועץ המשפטי חייב לתת לו מענה).
  2. פנייה למחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה )לשעבר המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין)/ או פנייה ישירה למבקר המדינה (יש לקחת בחשבון שזה תהליך שעשוי לקחת זמן). הם יכולים לכתוב לתובע, ואז העניינים עשויים להתחיל לזוז, כי זה עלול להפחיד אותו. ב30%מהמקרים זה עוזר. שימו לב, יש לפנות באמצעות מכתב.
  3. להגיש עתירה מנהלית כנגד העיירה (מצריך משאבים, ידע וכוח משפטי). שימו לב, שית המשפט אינו נוהג להתערב בענייני הרשות, ולכן תמיד נגיש עתירה מנהלית על מספר מקרים על מנת להציג דפוס חוזר ופסול בהתנהלות העירייה. הפנייה נעשית מול בית המשפט המחוזי. שוב, חשוב להדגיש, עתירה מנהלית היא איננה אפקטיבית כאשר היא על בסי מקרה אחד.
  4. תביעה אזרחית (מצריך משאבים, ידע וכוח משפטי). זהו הכלי האפקטיבי ביותר. במסגרת של מישור פעולה זה ניתן להתמודד עם מקרה אחד, על בסיס עוולת הפרת חובה חקוקה. זאת עוולה נזיקית.   

הערות נלוות

מקוואות פטורות מנוהל הקצאות

כעיקרון בתי ספר רשמיים יושבים על קרקעת העירייה.

עצות להמשך:

  • להשתמש בחברי המועצה לצרכי ההתארגנות, הן מבחינת איסוף מידע והן מבחינת הפנייה לשומרי הסף
  • להתאגד מספר אנשים הסובלים מאותה הבעיה, גם על מנת לאגם משאבים כלכלים לעתירה וגם על מנת להגדיל את כוחה של העתירה המנהלית
  • שוב,  לאסוף מידע, להבין וללמוד מה הוא הפגם בהליך.

לצערנו עו"ד יוסי חביליו עמוס מאד ולא יכול לתת יעוץ לכל אחד מהמאבקים. ההמלצה שלנו היא לגייס עו"ד מקומי שירצה לתרום מזמנו למאבק. יוסי חביליו יוכל לתדרך את העו"ד המתנדב ולעזור לו מתוך הניסיון שצבר אך לא יוכל להכין חוות דעת משפטית על כל אחד מהמאבקים. אם יש לכם עו"ד מתנדב/ת אנחנו נעשה את החיבור עם עו"ד יוסי חביליו.

 

אנחנו נמשיך להיפגש להכשרות נוספות בתחומים שונים. בינתיים אנחנו כאן לשירותכם, אם יש שאלות או מחשבות.

תמונהתמונה