וובינר - איך להשתמש בנתוני הצבעה בעיר לטובתינו?

למה אנחנו עושים מחקר?

  • כדי לדעת מה אנשים חושבים. יש כל מיני סיבות שבגללן אנשים לא יוצאים בכלל להצביע בבחירות המקומיות, לא משנה לאיזו סיעה. הדרך היחידה להבין למה היא פשוט לשאול.
  • כדי ליצור תקשורת. אם מגישים לגופי התקשורת נתונים מסודרים ומעניינים, הם יפרסמו אותם - וזה יכול לעזור לנו להוציא את המסר שלנו החוצה.
  • כדי לספר סיפור. הנתונים יכולים לעזור לנו לתרגם בעיה גדולה ואבסטרקטית - "אנשים לא מצביעים" - למשהו מוחשי יותר - "בגלל שחצי מהשכנים שלך לא הצביעו, חוק המרכולים לא עבר".

 

סוג ראשון של מחקר: יציאה לשטח

המחקר הזה הוא הדרך הזולה והפשוטה לעשות מחקר על אנשים שאנחנו לא מכירים. הרעיון הוא לצאת למקומות שאנשים מסתובבים בהם - מרכזי קניות, פארקים, וכן הלאה - ולפתח איתם שיחה.

אפשר וכדאי לעשות את זה גם בבנייני המגורים שלנו ושל פעילים שעובדים איתנו. זו גם דרך קלה להפעיל פעילים - הם ישמחו יותר ללכת לדבר עם השכנים שלהם מאשר לצאת במיוחד לכמה שעות במרכז מסחרי - וגם יוצר קשר אישי שמאפשר לגייס עוד פעילים בהמשך, ומפעיל יותר לחץ חברתי על אנשים באמת לצאת ולהצביע בסופו של דבר.

חשוב: אל תחלקו פליירים או תנסו למכור להם משהו. אם אתם רוצים לשדר שאתם לא סתם אנשים ששואלים שאלות, אתם יכולים להסתובב עם קליפבורד, זה מאד עוזר.

תגידו שאתם רוצים לדעת מה אנשים בעיר שלכם חושבים על כמה סוגיות מרכזיות על סדר היום, שתשמחו לשאול כמה שאלות קצרות אם זה בסדר.

תתחילו מהשאלות הקלות: מה אתם חושבים שצריך להשתנות בעיר? יש דברים שחסרים לך בשכונה? יש דברים שהשתנו לטובה? לרעה?

אחרי שהתחלתם בשאלות יותר פשוטות ונוצרה שיחה, תכוונו את השאלה לתכנים החשובים לכם: כפייה דתית, דאגה לציבור החילוני, פעילויות בשבת, חוק המרכולים.

רק לקראת הסוף מגיע השלב של לשאול האם אנשים הצביעו, ואם לא אז למה לא. להיזהר בטון שלכם - אתם לא רוצים להישמע שיפוטיים מסביב לזה, אנשים יירתעו מלדבר איתכם אם תישמעו שיפוטיים. המטרה היא לשמוע מה יש להם לומר ולהבין איזה סוגי אנשים לא מצביעים ולמה.

בסוף השיחה אפשר לדבר על מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב - להמחיש שאפשר לשנות, שיש דרכים לשפר את הדברים האלה, ושערים שבהן יותר אנשים יוצאים להצביע מצליחות יותר בשינויים טובים מהסוג שאנחנו מחפשים.

לסיים את השיחה עם מסר של תקווה: אנחנו חייבים לפעול ב 30.10.18. לשאול אם הם רוצים להיות שותפים - ואם כן, לקחת פרטים.

 

סוג שני של מחקר: מחקר לצורכי תקשורת

כאן מדובר במחקר שהמטרה שלו היא לצאת לעיתונות המקומית (או, אם זה אפשרי, הארצית). נתונים שמצביעים על מגמה כלשהי או על התנהלות לא תקינה כלשהי.

דוגמה: כתבה על התחרדות ירושלים, שיזמה תנועת "התעוררות בירושלים" על בסיס מחקר של חגי. במקרה הזה, ברגע שסיפקו לידיעות ירושלים נתונים כדי להראות שיש מגמה של התחרדות (שזו האג'נדה של העיתון), הם שמחו לפרסם כתבה.

אפשר לעשות מחקרים כאלה עם כל מיני סוגי נתונים. בוובינר דיברנו בעיקר על שני סוגי נתונים: הקצאות ותמיכות של העירייה.

הקצאות: מבנים של העירייה שהעירייה נותנת לעמותות להשתמש בהם. ההחלטות בתחום אמורות להיות גלויות בפרוטוקולים באתר העירייה - אתם רוצים לחפש פרוטוקלים של הוועדה המקצועית להקצאות.

תמיכות: תמיכה כספית שהעירייה נותנת לעמותות. גם כאן, ההחלטות אמורות להיות גלויות בפרוטוקולים, ובמקרה הזה לפעמים גם יש נתונים מסוכמים (טבלאות של התמיכות וגובהן).

בשני המקרים, אנחנו יכולים להתמקד בכמה נושאים מרכזיים:

  • סיפורים ספציפיים: הקצאה ממש פסולה מן השורש, שאפשר להשתמש בה ככותרת בפני עצמה, או תמיכה לא תקינה, וכו'. משהו אחד, ספציפי, וצורם. כדוגמה, אפשר לראות את הדרמה מסביב להקצאה של "גלריה ברבור" בירושלים - אמנם מדובר בהקצאה אחת, אבל היא עושה המון רעש.
  • דפוסי הצבעה של חברי מועצת העיר: מי הצביע בעד מה, מי נעדר מהצבעות קריטיות, על מה נאבקו, באיזה רוב דברים עברו בתוך הוועדות. הדברים האלה מאפשרים ליצור לחץ תקשורתי על חברי מועצה ספציפיים (מסיעות שונות).
  • מגמות: אפשר להצביע על מגמות. למשל, אחוז גבוה מאד של הקצאות למבנים לצורכי דת לעומת אחוז נמוך למבנים לצורכי תרבות, יותר תמיכה בעמותות דתיות, וכן הלאה. כדי לאתר מגמות, צריכים לאסוף נתונים על פני הרבה זמן - למשל שנה של פרוטוקולים - ולכמת אותם, לעשות מהם גרפים, ולנסח הודעה לעיתונות על בסיס הגרפים האלה.

בכל מקרה, המטרה תהיה לאתר איזו דרמה שהתחוללה ולנסות לשווק את הדרמה הזו לתקשורת. התקשורת לא תדווח על נתונים "משעממים", אלא רק על כאלה שממוקדים בסכסוך כזה או אחר.

סוג שלישי של מחקר: שימוש בנתונים כדי לספר סיפור

המיקוד שלנו בוובינר היה שימוש בנתוני הצבעה כדי להמחיש לבוחרים מה קורה כשהם לא מצביעים.

נתוני הצבעה זמינים יחסית בקלות: נתוני הצבעה לרשויות המקומיות אפשר להוריד כאן, אפשר להצליב עם מיקומי קלפיות (נכון ל-2012-2013 וגם ל-2015 בגדול) שנמצאים כאן, אפשר לשלב עם נתונים אחרים על הרשויות שנצאים באתר הלמס, ואפשר גם לשלב עם איסוף נתונים על הצבעה לפי שכונה מאתר מדלן.

באמצעות הנתונים האלה אפשר להראות מגמות: למשל, הצגנו את הגרף הזה שמראה כמה דתיים ו/או חרדים מצביעים ביחס לגודל שלהם באוכלוסיה:

1
בגרף הזה אפשר לראות שבהרצליה למשל, הרשימה החרדית מקבלת כמעט פי 7 יותר כוח פוליטי לעומת השיעור שלהם באוכלוסיה, ושבקריית אונו הרשימות הדתיות מקבלות כמעט פי 5.

עם זאת, אלה עדיין נתונים קצת מרוחקים: אלה מספרים גדולים, לא ברור מה המשמעות שלהם. זה עדיין לא מספר סיפור. אז אפשר לחשוב על להמיר נתונים לגרף כמו זה:

2
הגרף הזה מראה כמה חברי מועצה נוספים היה מקבל הציבור הכללי / החילוני אם הוא היה יוצא להצביע - 3 חברי מועצה נוספים בהרצליה, 2 נוספים בכפר סבא, וכן הלאה. אם משלבים את הנתון הזה עם הצבעה ספציפית שנפלה על חודו של קול או שניים, זה הרבה יותר מוחשי: אם אתה היית יוצא להצביע, ההצבעה הזאת הייתה נראית אחרת.

אפשר לעשות את הניתוחים האלה ברמת העיר, או ברמת השכונה, או כל דבר אחר.

צריכים לחפש את הנתונים שהכי קל להמחיש. זה לא יהיה בהכרח פשוט, אבל אחרי שמסתכלים על זה מספיק אפשר למצוא את הנקודות המשמעותיות.

 

נושאים נוספים שעלו

דיברנו על ליצור שאלון גנרי למועמדים שיהיה אפשר להפנות אליהם וליצור על בסיסו אייטם תקשורתי או פוסט בפייסבוק - דרך לגרום למועמדים באשר הם, מכל הסיעות, להתבטא בנושאי דת ומדינה.

 

לסיכום, דיברנו בוובינר הרבה מאד על איך אפשר להשתמש בנתונים ובמחקר כדי לדעת עוד על מה קורה בערים שלנו ולמה, ועל איך אפשר להוציא את הנתונים האלה כדי להשפיע על דעת הקהל ולגרום לאנשים לצאת מהבית ולהשפיע. יש המון אופציות, חלקן יותר פשוטות ליישום וחלקן קצת יותר מורכבות, אבל תזכרו שאנחנו כאן כדי לעזור לכם לעשות את זה טוב ונכון ולהצליח לרתום את הנתונים האלה למטרות שלכם בערים.